השפעה של הליכי הוצאה לפועל בקיום צוואה
כאשר אדם מסתלק מן העולם הנפש והגוף שלו עוזבים אותנו, אולם ככל מה שמדובר על נכסים פיננסים הדבר שונה. ובמקרה שלנו חובות של הנפטר. החובות אינם מושלכים אל הקבר, אלא הם עוברים להיות כעת באחריות היורשים החוקיים.
על מי חלה חובת כיסוי חובות המנוח ?
החוק קובע באופן ברור שהעיזבון הנשאר לאחר מות החייב, ישמש בראש ובראשונה לכיסוי החובות שצבר במהלך חייו. המשמעות היא למעשה שמותו של אדם לא עוצרת את ההליכים הקיימים של הגביה במסגרת ההוצאה לפועל או הסדרים אחרים. חוקי הירושה קובעים שעיזבונו של אדם שנותר אחרי מותו יועבר ליורשים החוקיים בהתאם לצוואה או על פי דין. על היורשים על פי החוק, מוטלת החובה להסדיר את החוב ולכסות אותו. כל זאת עד גובה העיזבון עצמו.
חוק הירושה וחובות המנוח
חוק הירושה מסדיר את התנאים לפירעון חובות של מי שהלך לעולמו על בסיס כספי העיזבון. במידה וחולקו כבר כספי העיזבון ליורשים, ועדיין נמצאה טענה מוצדקת לגבי חוב קיים תחול חובת התשלום על היורשים בהתאם ליחס חלוקת העיזבון, אך בכל אופן לא יותר גבוה מהסכום שהכיל העזבון. חוק הירושה מעניק זכות ראשונים לחובות המנוח על פני זכות היורשים, אך מעניק ליורשים גם הגנות הבאות להבטיח שלא תופיע דרישת חוב ללא הסבר. על נושה המבקש לקבל כסף מעיזבונו של מנוח, להציג ראיות חותכות, דוגמת תיק בהוצאה לפועל.
רציפות ביצוע ההליכים לאחר מות החייב בהוצאה לפועל
החוק קובע כי פטירתו של אדם לא פוטרת אות מהחוב, וההליכים לצורך גבייתו ממשיכים אל מול העזבון שהוא השאיר אחריו. החוק מאפשר להוצאה לפועל לפעול באמצעות הליכים כנגד נכסי העזבון, גם כאשר אלו מוחזקים בידי היורשים או מי שמונה כמנהל העזבון. יתרה מכך, החוק אף מאפשר פעולות גם כאשר העזבון כבר חולק בין היורשים השונים. פעולה זאת מבטיחה את הרציפות של המהלכים שננקטו בהוצאה לפועל כנגד החייב טרם מותו. הרוח הנושבת בחקיקה זאת באה להגן למעשה על הנושים השונים ולאפשר להם לקבל את כספם. החוק גם מייצר הגנה ליורשים בכך שהוא מטיל על היורשים את החובה לפרוע את החוב, רק על בסיס כספי העיזבון ותו לא.
